מדריך חישוב פיצויים המגיעים לנפגע בתאונת דרכים

למצער, הרבה עו"ד אשר תחום מומחיותם אינו בלעדי לנזיקין משתמשים בתוכנות חישוב למיניהם- ללא שהם מבינים את דרך החישוב.
כמו בכל דבר בחיים אם אינך מבין את התחום כל טעות בהזנת הנתונים לתוך התוכנה תוביל מן הסתם גם לטעות בתוצאה הסופית.
מניסיוננו אין תחליף דווקא לביצוע תחשיב ידני ורק אימותו עם תוכנה לתחשיב נזק.

ראשי נזק המגיעים לפיצוי

נזק בלתי ממוני- כאב וסבל:
בתורת הנזיקין הכללית ידוע כפיצוי ראש הנזק של נזק בלתי ממוני כבר תביעה.
בשפת העם, כפי שניתן לראות הרבה בתביעות קטנות ראש הנזק הבלתי ממוני נקרא הנזק הבלתי ממוני- ,,כאב וסבל".
על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נזק זה מוגבל בפיצוי מקסימאלי וחישובו נערך עפ"י נוסחה ולא נתון לשיקול דעתו של בית משפט.
יתרה מכך, נזקים נוספים בלתי ממוניים אינם מוכחים. כך למשל ,,קיצור תוחלת חיים" במקרה של הרוגים בתאונות דרכים אינו מוכר. על אף שמדובר בראש נזק לגיטימי לגמרי בתביעות נזיקין אחרות.
הכאב וסבל מחושב כדלקמן:

א. סכום מקסימאלי-קבוע בחוק ומוצמד- כ- 150,000 ₪ כפול אחוזי הנכות הרפואית.
ב. בנוסף ככל שהיו ימי אשפוז משולמים כ- 300 ₪ (שני פורמיל מהסכום המקסימאלי) בגין כל יום אשפוז.

נזקים ממוניים- ראשי הנזק העיקריים:

הוצאות נסיעה ורכב- כל ההוצאות נסיעה שנגרמה כתוצאה מהתאונה, בין בגין הטיפולים הרפואיים ובין בגין המוגבלות בניידות שנגרמו לנפגע מוכרים.

הוצאות רפואיות- כל הוצאה רפואית שנגרמה או תיגרם בעתיד ובתנאי ש ,,סל הבריאות" לפי חוק יסוד בריאות ממלכתי אינו מכסה אותה.

הפסדי השתכרות- הפסדי השתכרות הינו רכיב הפיצוי המשמעותי ביותר עפ"י תורת הנזיקין הנהוגה בישראל.
לצורך קביעת הפיצוי יש לחשב את המשכורת הקובעת לחישוב שהיא ממוצע ההכנסה של הנפגע בתאונת דרכים לפני התאונה. החישוב נעשה לפי הנטו, כלומר אין מחשבים את ההפרשים למס הכנסה וביטוח לאומי, שכן הפיצוי ככל שיתקבל אף הוא יהיה פטור ממס הכנסה ומתשלום למוסד לביטוח לאומי.

חשוב מאוד שלא לכלול בחישוב הנטו הפרשות מרצון של העובד כגון הלוואות מעביד והפרשות סוציאליות לקרנות פנסיה וביטוח מנהלים. כמו כן, אין להפחית הטבות מגולמות כגון שווי רכב ושווי טלפון נייד.

בנוסף לחישוב המשכורת הקובעת כי יש לקבוע את הנכות התפקודית.
הנכות התפקודית בתיק הינה שונה מהנכות הרפואית אשר נקבעת ע"י מומחה של בית משפט. למעשה בית משפט אינו כבול בקביעת הנכות הרפואית בבואו לקבוע את הנכות התפקודית. בקביעת הנכות התפקודית יתחשב בית המשפט בהשכלתו, ניסיונו, גילו ומקצועו של הנפגע ואף ינסה להעריך את המשמעויות התפקודיות של הנזק הרפואי.

כדי להבין זאת ניתן שתי דוגמאות:

נניח כי דוגמנית נפגעה בתאונת דרכים ונגרמה לה צלקת מכוערת בפניה. עפ"י התקנות הצלקת מקנה לה נכות רפואית בשיעור 20%. ואולם, דוגמנית שכל עיסוקה הוא בדוגמנות, ברור כי נכותה התפקודית עולה שיעור הנכות הרפואית ויכולה להגיע אף לנכות תפקודית בשיעור 100%.

לעומת הדוגמנית נביא לדוגמא מכונאי רכב, שאף הוא נפגע בתאונת דרכים וניזוק בצלקת מכוערת השווה באורכה ובכיעורה לזו של הדוגמנית. במקרה כזה, הנכות התפקודית דווקא תהיה נמוכה מהנכות הרפואית ובית המשפט יכול בנסיבות לקבוע שאין כל השפעה תפקודית על עבודתו של המכונאי ואף לקבוע נכות תפקודית בשיעור 0%.
הפסדי השתכרות בפועל-
לעיתים ההפסדים מוכחים בפועל. למשל מצב שבו נפגע בתאונת דרכים עובר למשרה חלקית או לעבודה משרדית ומשכורתו מופחתת בהתאמה, במקרה כזה- ההפחתה החודשית מהווה בסיס לחישוב הפסדי ההשתכרות הן לעבר והן לעתיד.

אובדן כושר עבודה- לעיתים לא ניתן להוכיח הפסדי השתכרות בפועל. אולם, גם במקרה כזה מגיעים לנפגע בתאונת דרכים פיצויים ביחס לעתיד. הנחת המוצא הוא שנכות צמיתה גורמת למום גופני אשר פוגם בכושרו הפוטנציאלי של הנפגע לעסוק במקצועו ובכלל.
גם אם לפי שעה הנפגע ממשיך בעבודתו כרגיל יש ליתן את הדעת לסיכון עתידי בו עלול למצוא הנפגע את עצמו מחוץ למעגל העבודה, ובשים לב לנכותו הצמיתה שנגרמו לו כתוצאה מתאונת הדרכים יתקשה האחרון למצוא עבודה חדשה וחילופית.

לפיכך מחשבים את הפסדי ההשתכרות באומדן לפי המשכורת הקובעת נטו כפול אחוזי הנכות התפקודיים וכפול מקדם הוון עד גיל הפנסיה.

הפסדי פנסיה- כתוצאה מאובדן השתכרות של הנפגע בפועל או בכושר ההשתכרות, ממילא תיגרמנה בעתיד גם פגיעה בהפסדי הפנסיה העתידיים.
יש לחשב הפסדים אלה על דרך של הוון רגיל והוון כפול.
לאחרונה נכנס לתוקף הסכם עבודה קיבוצי המחייב מעבידים להפריש לכל עובד במשך 10% משנת 2013 בעבור זכויות פנסיה עתידיות.
לפיכך, גם אם אין הפרשות פנסיה בפועל יש לחשב הפסדים אלה משנת 2013 ועד גיל הפרישה לפנסיה.
בתי המשפט לאחרונה הכיר בהפסדים אלה.

עזרת צד ג’- עזרה צד ג’ הינו מינוח לעזרה סיעודית של אדם כלשהו, בין שהוא בן משפחה, ובין שהוא זר- פרטי, והיא נדרשת לתפקוד היום יומי של הנפגע כגון- הלבשה, רחצה, האכלה, הסעה וכדומה.
כמובן שבפגיעות קשות מן הראוי להסדיר את העזרה צד ג’ באמצעות חברת סיעוד מתמחה.
ואולם, גם בפגיעות הפחות קשות מקובל לדרוש ובית המשפט בד"כ מכיר בעזרת צד ג’ מבין בני הבית.
שהרי, גם רעייה או בעל או ילד התומכים בנפגע מפסידים מזמנם ועיתים נגרמים להם הפסדי השתכרות בפועל.

הפסדי ממון נוספים מוכרים- על פי העיקרון הנזיקי הידוע שיש להשיב את הנפגע למצבו הקודם לפני התאונה למעשה כל נזק כספי הוא בר השבה ובלבד ששיפויי אכן עשוי להשיב, לפחות רעיונית, את מצב הנפגע לאחור.
לפיכך, כל הוצאה שכזו מוכרת ולהלן מספר דוגמאות:

התאמת דיור, הוצאות חשמל מוגברות, הוצאות לרכישת ציוד מחשב, הוצאות כביסה מוגברות ועוד…